לפני חודשיים פנתה אליי חבורה של חמישה צעירים מקריית שמונה. הרעיון שלהם: להקים פאב קהילתי בעיר. הם רצו שאלווה אותם, וישבנו לדבר - מה הם רוצים, ולמה.
די מהר הם בחרו במודל של קואופרטיב צרכנים, מתוך תובנה אחת ברורה: הם רוצים שזה יהיה של קריית שמונה. לא עוד ארגון מבחוץ שבא "להתנדב על התושבים", ולא יזם בודד שעלול להיכשל או בכלל לא יבוא כי זה כשל שוק ומי יודע מתי המלחמה הבאה. אלא מקום ששייך למקום, ונותן משמעות לאנשים שחיים בו.
מה הם באים לפתור? חיי לילה לצעירים בעיר. היום, מי שרוצה לצאת נוסע לקיבוצים ולאזור. הם רוצים מקום בקריית שמונה עצמה - כזה שמחזק שייכות, איכות חיים וזהות מקומית, ומשאיר צעירים בעיר במקום שיעזבו.
זה חשוב עכשיו פי כמה. קריית שמונה היא עיר פריפריאלית, והמלחמה הותירה בה חותם, צלקות, הרבה עוד לא חזרו, ויש תחושה שאין חיים בעיר, אין חיוּת. הם מאמינים שפאב קהילתי וקואופרטיבי יחזיר חיוּת לעיר, ואולי ימשוך עוד יוזמות אחריו. מה כן יש? אנשים חלוציים טובים, אנשים שאוהבים את הצפון ואת הקרייה והרבה רצון.
ואיפה הם היום? באמצע הבנייה. הם כתבו אתגר ותיאוריית שינוי, מחפשים מקום, נפגשים עם ארגונים ועם העירייה לשותפויות ולגיוס כספים, ובונים את המודל והתוכנית העסקית. כבר יצא סקר קהילתי רחב לבחירת השם - ונבחר "צפוני". עכשיו יוצא סקר צרכים, שיגדיר את הקונספט ואת שעות הפתיחה. אפשר לראות דרך הסקרים- יש היענות! אנשים רוצים את הפאב, ורוצים לקחת חלק בהקמה שלו.
הסיפור הזה רק מתחיל - וזה בדיוק מה שאנחנו מאמינים בו. הפתרון כבר גר במקום: חבורת צעירים בקריית שמונה יודעת מה חסר לעיר שלה, ומוכנה להקים את זה בעצמה. התפקיד שלנו הוא לתת לזה תשתית לקום.
נמשיך לעדכן איך "צפוני" מתקדם.