סיפורים ודוגמאות

פאב חברתי זאביק

מאת רותם רוגובסקי ·

תושבים? חמישים אלף. פאבים, בתי קפה או מקומות מפגש? אפס. בשכונה ענקית בירושלים, כל מי שרצה לשבת על בירה עם חברים נאלץ לנסוע 40 דקות ברכבת הקלה למרכז העיר. התוצאה: תושבים שלא מכירים זה את זה, בלי זהות מקומית ובלי תחושת שייכות.

פאב זאביק נולד כדי לשנות בדיוק את זה! פאב קואופרטיבי בבעלות ובהובלת תושבי השכונה עצמם. לא עסק שמגיע מבחוץ, אלא מקום שהתושבים בונים לעצמם.

וזה הרבה מעבר למקום לשתות בו. זה מרחב שנותן במה ליוזמות מקומיות, מחבר בין פלגים שונים בשכונה- ובעצם בין פלגים שונים בחברה הישראלית. דרך הדבר הכי פשוט שיש: מפגש קהילתי, יצירה משותפת וכיף.

כשהתושבים הם הבעלים, המקום מפסיק להיות "עוד עסק" והופך לבית. אנשים לא באים רק בשביל הבירה, הם באים בשביל להיות חלק ממשהו שהם עצמם יצרו.

מיזם אחד שממלא חלל ענק בשכונה, ובונה עליו זהות, שייכות וקהילה. וגם- סתם לשבת עם בירה וחברים (: